דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

מהי חשיבותו של שובר הגלים?

תפקידו הראשי של שובר הגלים הוא הגנה על אזור הנמל ("הבריכה") מפני גלי הים, היוצרים מאסה אדירה של אנרגיה המכה בעוצמה בשובר הגלים. לכן, עליו להיבנות לא רק כמאסה של חומר, אלא גם בעל זוויות כאלו שיצמצמו את עוצמת הפגיעה וההחזרה של הגלים. התוצאה: השקטה של המים בתוך המעגן – ההכרחית לעבודה תקינה ובטוחה של כל נמל.

מדובר במלאכת תכנון מורכבת וסבוכה, הלוקחת בחשבון לא רק התמודדות עם גלים רמים בגובה של 6-7 מטר, אלא גם עם גלים משניים, קטנים ושכיחים יותר הפוגעים במבנה אדיר זה.

כנמל עמוק-מים שנבנה בים הפתוח (בשונה מנמל חיפה, למשל, המצוי במפרץ טבעי המספק לו הגנה נוספת), "דרש" נמל אשדוד שובר גלים שבנייתו היתה כרוכה באתגרים הנדסיים גדולים.

שובר הגלים העיקרי בנמל, הנמתח לאורך של 2.2 ק"מ, שוכן ליד הקצה הדרומי של החוף, חודר לים, וממשיך בו צפונה. שובר גלים נוסף, צדדי ומשני - הנמצא בחלק הצפוני של הנמל ואורכו כ-900 מטר – נועד לחסום את אזור המעגן מכיוון צפון.

כמו בנמלים רבים בעולם, שובר הגלים בנמל אשדוד בנוי ממספר שכבות של אבני ענק, כאשר בבסיסו מצויים סלעים אדירים, במשקל של עשרות טונות כל אחד. המעניין הוא כי בעת התכנון, נלקחת בחשבון עובדה חשובה לפיה יש לאפשר מעבר מסוים של מי ים בין הסלעים – מצדו האחד של השובר לצדו השני. זאת, במטרה למנוע לחצים על שובר הגלים, שמקורם ב"רצון" הים לאזן את הכוחות משני צדי שובר הגלים.

יש לזכור כי לבניית שובר הגלים יש מחיר סביבתי כבד, בדמות השפעה על זרימת החול בקרקעית הים. התוצאה האפשרית: הצטברות חול מדרום לשובר, וצמצום חול המגיע לחופים שמצפון לו, דבר העלול לפגוע בקו החוף ולהרס מצוקי הכורכר. פרויקט מיוחד בנמל אשדוד, מתמודד עם התופעה, באמצעות העברת כ-180,000 מטרים מעוקבים של חול בכל שנה, מדרום לשובר הגלים, אל החופים שמצפון לו.

אגב, ישנם נמלים בעולם בהם אין צורך בשובר גלים. מדובר בנמלים הנמצאים בשפכי נהרות, כמו למשל ההאדסון והמיסיסיפי בארה"ב, כמו גם נמלים באפריקה, בטורקיה ובמקומות נוספים בעולם.