דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

מהי ההיסטוריה המקומית של ההובלה ימית?

בימי קדם שימשה ארץ ישראל ציר ימי חשוב בנתיבי הסחר, בזכות מיקומה הייחודי בין מסופוטמיה ומצרים – שני מרכזי תרבות אדירי השפעה. ההיסטוריונים מצאו עדויות לקיומם של נמלי ים באזור, שנבנו כבר לפני כ-5,000 שנה. עכו, יפו ואשדוד הן דוגמאות ליישובים שנהנו מנמלים משגשגים, עוד בתחילת האלף השני לפנה"ס.

כאשר הגיעו בני ישראל ממצרים, העדיפו רובם לעסוק בחקלאות, ורק מאוחר יותר – בתקופת ההתיישבות – מופיעים אזכורים על יהודים שעסקו בסחר ימי (בני שבט דן, זבולון ואשר). באותה עת, שלטו הפניקים בנתיבי הסחר והנמלים לאורך רצועת החוף הצפונית (כולל לבנון של היום), כאשר החלק הדרומי היה בשליטת הפלשתים.

בתקופתו של שלמה המלך (800 לפני הספירה) פרחה הימאות היהודית, בעיקר בנמלי אילת ויפו. לאחר מכן חלה התרופפות באחיזתם, ורק לאחר שיבת ציון, תחת הכיבוש הפרסי, זכו נמלי הארץ לעדנה מחודשת. מימי המרד החשמונאי ועד לתקופתו של הורדוס שלטו היהודים בחלק מנמלי הים ונתיבי הסחר, כאשר הורדוס היה ההוגה והמתכנן של בניית נמל קיסריה המרשים.

בזמן הכיבוש המוסלמי (המאה ה-7 לספירה) ירד באופן ניכר היקף הפעילות הימית, ורק לאחר הכיבוש הצלבני פרחו שוב נמלי הארץ, בעת שהועברו דרכם סחורות ומתיישבים.

המאות ה-13 עד ה-16, בהן שלטו הממלוכים על א"י, סימנו דעיכה משמעותית בענף, בעיקר בשל החשש מפני פלישה נוצרית מאירופה דרך הים. בתקופה זו גוועו ערי חוף רבות, והנמל היחיד שהמשיך בפעילותו היה נמל עכו (וגם הוא – במתכונת מזערית). גם הכיבוש העות'מאני, שהחל בתחילת המאה ה-16, המשיך במדיניות הקפאת הסחר הימי והעדיף באותה עת לעשות שימוש באמצעי תחבורה יבשתיים.

סוף המאה ה-19, עם ההתעוררות הציונית באירופה, הביא ארצה נפח משמעותי של תעבורה ימית. הספנות פרחה ומעצמות בינלאומיות הביעו עניין באזורנו (לכך תרמה רבות גם פתיחת תעלת סואץ, ב-1865). רוב העולים והמבקרים בארץ עברו בנמל יפו, שתשתיותיו היו ירודות למדי. כאשר הגיעו לארץ הבריטים, בתחילת המאה ה-20, התהדק הקשר הימי עם אירופה. תחת ניצוחם נבנה נמל חיפה (שנחנך ב-1933). בסוף אותו עשור נולד נמל תל אביב – הנמל העברי הראשון. השער הימי הדרומי של מדינת ישראל – נמל אילת, נוסד בשנת 1957. הנמל המסחרי המתקדם ביותר שהוקם בארץ, הוא נמל אשדוד, שנפתח לתנועת אוניות בשנת 1965 ועל כך, בפרק מיוחד.